בכל בית מסתתרת פינה אחת, מקום קטן שמושך אותנו שוב ושוב, פינה שיש לנו אליה קשר מיוחד.
לעיתים זה רהיט אהוב או חפץ שמחזיק זיכרון, ולפעמים דווקא מבט שנשקף מחלון מסוים, ממוסגר בדיוק נכון.
יש שם משהו שעוצר את הזמן לרגע, גורם לנו להתבונן, להתעכב, לנשום.
זו יכולה להיות זווית שמספרת סיפור, או האור שנשפך אל החלל בשעה מדויקת של היום.
וגם אם כבר ראינו זאת אינספור פעמים, הקסם חוזר, מפתיע ומרגש בכל פעם מחדש.
בכל בית שחיים בו באמת, יש פינה כזו שנכנסת ללב ולוחשת לנו בשקט: הגעת הביתה.
