הבית בעמק חפר תוכנן סביב רעיון החיבור. לא רק בין חללים, אלא גם בין אנשים, פונקציות ומרחבים.
המשפחה הצעירה שביקשה לתכנן את ביתה הציבה אתגר כפול:
ליצור מרחב אינטימי ומופרד מצד אחד, אך כזה שמעודד מפגש ותחושת יחד מצד שני.
בנוסף לכך, ביקשו בני הבית להעניק לתכנון תחושת קלילות, באמצעות פתרונות אדריכליים.
ליבת הבית היא הפטיו: חלל חוץ פנימי שנמתח לכל גובה המבנה ונפתח לשמיים. הוא אינו גלוי מן החזיתות, אך נוכחותו מורגשת היטב בחתך הבית: מרחב חיצוני בלב הפנים, המהווה גם חיץ וגם גשר, מפריד אך מחבר.
הפטיו עובר לאורך כל שלוש הקומות בבית: הוא מתחיל במרתף ומכניס אור טבעי ואוורור; ממשיך בקומת הקרקע עם שלוש חזיתות זכוכית שמאפשרות שקיפות וזרימת מבטים, אור ואוויר; ומטפס עם גרם המדרגות עד לקומה העליונה ומרפסת הגג הפתוחה.
כך הופך הפטיו ללב הפועם של הבית. זהו מרחב שמזמין מבטים, מחבר בין חלקים, מפגיש בין פנים לחוץ ויוצר חוויית מגורים רבת שכבות, בה כל אלמנט תורם לתחושת חיבור מחודשת.
