זוג שילדיו עזבו את הקן ביקש לבצע שינוי וחשיבה מחודשת על הבית כמרחב חיים מתפתח. נקודת המוצא הייתה הרצון שלהם בהתאמת הדירה לשלב החיים הנוכחי, מתוך הבנה שהיא צריכה להכיל רצונות, הרגלים ומגבלות שמשתנים עם הזמן.
הוחלט להסיר את כלל המחיצות הפנימיות ולהותיר עמודים וקירות נושאים בלבד, ובכך לאפשר קריאה חדשה של החלל: פתוחה, גמישה ומבוססת על עוגנים ברורים.
המטבח נפתח אל לב הבית ותוכנן מחדש כך שיאפשר בישול משותף סביב אי גדול ומרכזי, המשמש מוקד יומיומי להתכנסות.
אחד החדרים הוסב לחלל גמיש, אשר יכול להיסגר או להיפתח בהתאם לצורך, ולשמש כפינת עבודה שקטה או כחלל משפחתי אינטימי ונפרד מהסלון.
חדרי הרחצה הורחבו ותוכננו בראש ובראשונה עבור בני הזוג, אך גם מתוך מחשבה על אירוח הנכדים.
חדרי השינה תוכננו כחללים רב שימושיים, היכולים להשתנות בין לינה, אירוח, משחק, אחסון ולמידה.
המסדרון, שבעבר היה צר וחשוך, הורחב והפך למרחב פעיל, שבו שולבו אזורי שירות, אחסון ומערך כביסה, כחלק בלתי נפרד מהתנועה בבית.
עץ אלון מלווה את הדירה כולה כחומר מאחד: במידוף, חיפויים, ריצוף ובדלתות נסתרות. כך נוצרת תחושת המשכיות, חמימות ושקט חומרי. כל אלה מאפשרים לבית להתפתח יחד עם יושביו לאורך זמן.
